עיר שוחרת חלל
תכנית עיר שוחרת חלל, מיושמת בצורות שונות במדינות אירופה וארצות הברית במסגרות לימוד פרטיות, ציבוריות ואקדמיות וזוכה להצלחה רבה. בישראל ובמדינות המזרח התיכון מובילה אותה האקדמיה הצעירה, כאן היא נחשבת פרויקט חלוץ ומאתגר במיוחד נוכח המצב הגיאופוליטי באזור.
התכנית, המוצעת לרשויות מקומיות, מוסדות לימוד וגופים פרטיים, מכשירה בתוך כשלושה חודשים קבוצת תלמידים לשגר קפסולה מדעית ל"קצה החלל" - התווך האטמוספרי החוצץ בין כדור הארץ והחלל החיצון. הקפסולה מצלמת בווידאו מיצג שבנו התלמידים על רקע כדור-הארץ, שכבות האטמוספרה והחלל מגובה של כ-35 ק"מ (פי 3 מגובה טיסה טרנס-אטלנטית). עם סיום משימתה נפתח מצנח נחיתה והקפסולה שבה לכדור הארץ.
על מנת שהקפסולה תשרוד את המסע לגובה בו קרינת השמש גבוהה, הטמפרטורה צונחת למינוס 60 מעלות, וזרמי סילון מטלטלים אותה במהירות 300 קמ"ש יידרשו התלמידים לקרוא מפות, להכיר את הגבולות המדיניים במזרח התיכון, לנתח את שכבות האטמוספרה, להתחשב במשטר הרוחות העונתי ובתחזית מזג האוויר העדכנית, להבין הכיצד פועלים לווייני הניווט וללמוד לתפעל את המשדרים שיוטענו על-גבי הקפסולה. בנוסף, יידרש הצוות המתכנן להתמודד עם שורה של דילמות טכניות וחישובים, כך לדוגמא, קביעת גודל המצנח שיהלום את משקל הקפסולה על מנת שמהירות הצניחה לא תסכן את הסביבה.
לאקולוגיה ולערכי הגנת הסביבה מקום משמעותי בתכנית נוכח מרכזיותה של שכבת האוזון בתיעוד המצולם של הקפסולה. התלמידים זוכים לחזות בשכבה מגינת-החיים הזאת ולהיחשף לתפקידה בבליעת הקרינה האולטרה-סגולה המגיעה מן השמש.
התלמידים המשתתפים בתכנית שבים ומעידים עליה כחוויה "מסעירה ומרתקת", שהיו רוצים להתנסות בה "שוב ושוב" ורבים מהם אכן פונים אחר-כך להתנסות עצמאית במשימות שיגור פרטיות; בניית מודל, ביצוע הכנות לשיגור, שיגור בפועל, מעקב לווייני אחר מעוף הקפסולה בשמיים, חציית שכבת האוזון, המבט על כדור-הארץ כאילו ישבו בתחנת החלל הבינלאומית, צניחת הקפסולה בחזרה לכדור-הארץ ופעולות לאיתורה בשטח הופכים את המתמטיקה, הפיסיקה, הגיאוגרפיה וההתמדה לבעלי ערך מוחשי. יחד עם זאת, תכלית משימת החלל אינה להעמיס את התלמידים הצעירים בידע, אלא לגרות אותם ולהוות עבורם שער לחקרנות וסקרנות מדעית בשנים המעצבות את אישיותם.
עיר שוחרת חלל נולדה מתוך ההכרה שהוראת המדע צריכה להיות מהנה ומתוך האמונה שהעיר היא המקום והחממה לטיפוח סקרנות והעשרת ידע גם בקרב מבוגרים שסיימו את חוק לימודיהם. הדור הצעיר אמנם נמצא במרכז התכנית ואולם שלבים מרכזיים בתהליך ההכשרה משותפים עם הציבור הרחב. השיתוף נעשה באמצעות ערוצי התקשורת המקומיים וברשתות החברתיות למן ההכרזה על הפעלת משימת החלל, המקום בו מבוצע השיגור - ועד לאחר הנחיתה.
תהליך ההכשרה
את משימת "מסע החלל" תוציא לפועל נבחרת צוערים של תלמידי היישוב שתיבחר על-ידי הרשות המקומית. התלמידים יכולים להיות בני שכבה אחת או שכבות סמוכות גיל,שהם תלמידי אחד או יותר מבתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים או התיכונים העירוניים.
תהליך ההכשרה מתקיים בכיתה חכמה במסגרת בית ספר או בכל מוסד לימודי שמקצה הרשות המקומית ונמשך כשלושה חודשים. במסגרת התהליך רוכשים הצוערים את כל הכלים התיאורטיים והמעשיים שיאפשרו להם לשגר את הקפסולה המדעית לסטרטוספרה, ללוות אותה בזמן אמת באמצעות עזרים טכנולוגיים מתקדמים עד לנקודת היעד ובמסעה חזרה לכדור הארץ באמצעות מצנח. התהליך מותאם לשכבת הגיל הנבחרת, ובמהלכו נחשפים התלמידים למסגרת לימודים אקסקלוסיבית, המעשירה את ידיעתם בתחומים מגוונים.
התחומים הנלמדים:
סודות הגיאוגרפיה | יסודות הניווט הלווייני | יסודות באיכות הסביבה | עקרונות פיסיקליים ומתמטיים
תכנון מבצעי | יצירתיות ותכנון בבניית הקפסולה | תפעול מכלולי הקפסולה | שיתוף פעולה בינלאומי
מבנה התכנית בפירוט:
מפגש אורייטנציה
8-10 מפגשי לימוד פרונטליים באורך 60-90 דקות
יום שיגור
יום איתור הקפסולה (אופציונלי)
מפגש תחקיר
טקס סיום
ראשי רשויות או מוסדות לימוד ומנהלי אגפי חינוך המעוניינים להכיר את מערכי השיעור ולקבל פרטים נוספים אודות התכנית ותהליך ההכשרה מוזמנים ליצור קשר עם האקדמיה הצעירה.
